רחמים נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בנסיבות העניין ומשכתב ההגנה המתוקן לא הומצא לתובע כפי שקבע בית המשפט, איני מתיר את הגשתו.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"א, 17/04/2011 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

התאונה ארעה ביום 26.7.2010 באור יהודה.

התובע נהג במונית מסוג סובארו. הנתבע 4 המבוטח על ידי הנתבעת 3 פגע ברכבו של התובע מאחור וגרם לו לנזק נשוא כתב התביעה.

לפי גרסת התובע בכתב התביעה ובעדותו, וכן על פי גרסת הנתבע 4, אזי טען הנתבע 4 כי פגע ברכבו של התובע עקב פגיעה של הנתבע 2 ברכבו שגרם להדיפת הרכב.

לא היו עדים למקרה למעט הנהגים עצמם.

התובע הציג צילומים של רכבו מהם ניתן ללמוד על הנזק. כמו כן הוגשה חוות דעת של שמאי רכב. התובע אף הציג קבלה על התשלום לשמאי הרכב וכן קבלה על תשלום למוסך.

לאחר שעיינתי במסמכים איני מוצא לנכון להטיל ספק בממצאי חוות הדעת.

המחלוקת הינה באשר לאשם בקרות התאונה, האם זה הנתבע 4 אשר פגע ברכב התובע, או שמא הנתבע 2 אשר לטענת הנתבע 4 פגע ברכבו והדפו אל רכב התובע.

התובע העיד כי לא ידוע לו מה אירע בין שני הרכבים שמאחוריו.

הנהגים 2 ו-4, הטילו את האחריות בקרות התאונה כל אחד על כתפי רעהו.

הוצגו צילומים של רכב הנתבע 2 מהם עולה כי כביכול נגרם נזק קל לרכב.

יצוין כי לא צורפה חוות דעת של שמאי רכב ויתכן שהנזק שנגרם גבוה מזה הנראה לעין. יחד עם זאת ברי כי אילו היה פוגע הנתבע 2 ברכב הנתבע 4 וגורם להדיפתו על רכב התובע, כך שנגרמו הנזקים בחזית רכבו של הנתבע 4 ובאחוריי רכב התובע, חזקה שניתן היה להבחין בנזק משמעותי יותר ברכבו של הנתבע 2.

עוד יצוין כי חוות הדעת של שמאי הרכב באשר לנזקים ברכבו של הנתבע 4 מעלה כי כביכול גובה הנזק בחלק הקדמי והאחורי הינו כמעט זהה.

אף על פי כן לא ניתן לקבוע בוודאות כי הנזק בחלק האחורי נגרם כולו, אם בכלל, כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

אשר על כן, ועל יסוד העדויות והצילומים שהוגשו לבית המשפט, אני קובע כי האחריות בקרות התאונה מוטלת על הנתבע 4.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים 3 ו-4, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 6,114 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 27.7.2010 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים את שכ"ט השמאי בסך של 686 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 5.10.2010 ועד לתשלום המלא בפועל.